כאשר ילד מצייר ציור חופשי שאינו מונחה, הציור מתייחס למגוון בחירות של הילד בהקשר של מה לצייר – נושא הציור, חומרי הציור (עיפרון או צבע, נייר או חומר אחר), גודל הציור, בחירת הצבעים וכו’. ציורי ילדים מהווים אמצעי להבנת התכנים, הרעיונות והמחשבות הספונטניים העולים בדעתו של הילד, ובכך מציעים הצצה לעולם הרגשי שלו.
בחינת ההקשר הכולל
חשוב לזכור שלא כל ציור עומד בפני עצמו כביטוי ישיר של התכנים הרגשיים של הילד. ישנם ילדים שמציירים כחלק מהמטלות הלימודיות, אחרים נחשפים לציורים של חברים שמשפיעים עליהם, ויש כאלה שנמצאים בשלב שבו הם עדיין מתרגלים ומפתחים יכולות מוטוריות. ולכן, התבוננות על ציורי ילדים תמיד תישען על מגוון רחב של ציורים שנעשו לאורך זמן. והמסקנות שנגזור מההתבוננות בציורים תמיד יהוו השערות ותובנות על הציורים.
יחד עם זאת, ציורי ילדים ניתנים לפענוח מהיבטים שונים כמו: פרספקטיבות, נושא הציור והתכנים המתוארים בו, גודל הציור, מיקום האלמנטים בדף, איכות הציור בהתאמה לגיל הילד, לחץ העיפרון או הצבע על הדף ועוד. המאמר הנוכחי יתמקד במשמעות של צבעים בציורי ילדים.
משמעות הצבעים בציורי ילדים
כאשר אנו רוצים לבחון את המשמעות של הצבעים בציורי ילדים אנו למעשה שואלים את השאלה: האם ניתן ללמוד משימוש מסוים בצבעים על עולמו הרגשי של הילד. חוקרים זיהו כי ילדים נוטים להשתמש בצבעים בעוצמה רבה יותר כאשר הם במצב רגשי. ילדים שנמצאים במצב רגשי מסוים משתמשים ביותר צבעים מילדים פחות רגשיים. אחד המיתוסים הנפוצים והשגויים הוא כי שימוש בצבע שחור מעיד על לחץ ודיכאון. עם זאת, ילדים מסוימים אוהבים להשתמש בו כיוון שהוא בולט על הדף הלבן.
מה נלמד על הצבעים בציור?
צבע אדום: אהוב על ילדים רבים שמרבים להשתמש בו בציורים. השימוש בצבע אדום אינו מצביע על אהבה, אלא על אופי דומיננטי ונוכח, ילד שדורש תשומת לב מהסביבה, מוחצן ובעל יכולת להשיג את מה שהוא רוצה. שימוש יתר בצבע אדום עשוי להראות על נטייה לכעסים והתקפי זעם.
צבע כחול: ילדים המרבים להשתמש בכחול הם ילדים בעלי תקשורת טובה, רגועים, ולעיתים ביישנים ומסוגרים. בעלי שליטה עצמית טובה. שימוש יתר בכחול עשוי להצביע על תקשורת שאינה נעימה לסביבה ובמקרים אחדים ילד מאופק באופיו.
צבע ירוק: ילדים המשתמשים בירוק באופן מתמיד הם ילדים סקרנים, חוקרים את הסביבה, בעלי שליטה עצמית טובה, אוהבי טבע ומרחב פתוח. הם נוטים להסתגל במהירות ובשקט לשינויים ולהיות מאוד יצירתיים.
צבע צהוב: מעיד על ילד שקשור מאוד למשפחתו, נבון וסובלני, קולט כל דבר שמתרחש סביבו, בעל הומור, אופטימי ושמח חיים. צבע צהוב מסמל חיבור לאימא ואינטליגנציה רגשית גבוהה. מראה גם על ילד יצירתי שאוהב להתנסות.
צבע סגול: מצביע על ילד בעל רגשות עמוקים ומצבי רוח משתנים. ילד שנמצא במצב רוח רע או סערת רגשות ירבה להשתמש בסגול, ואתו יש לנהוג בסבלנות וקשב רב. ילד דורש צדק, יצירתי ובעל כושר המצאה.
צבע שחור: על אף המיתוס הדיכאוני, שחור הוא צבע אהוב על ילדים רבים בגלל הניגוד הבולט מול הדף הלבן. שימוש חוזר ונשנה בצבע שחור, מחיקות בצבע שחור או שילוב עם תכנים מאיימים וקו חלש יעשו תובנות נוספת מאחר וזה עשוי להצביע על מצב רוח ירוד או לחץ. מינון מוגזם לאורך תקופה בצבע שחור קווים זוויתיים, לחץ חזק, קריעת הדף, יעיד על חרדה, פחד מביקורת. ילד עצמאי, החלטי, דומיננטי, זקוק לתשומת לב, בעל תכונות של מנהיגות חברתית.
לסיכום
דרך שפת הצבעים בציורי ילדים, ניתן להבין הרבה על עולמו הרגשי ותכונותיו של הילד. עם זאת, צבעים בציורי ילדים יכולים להיות מושפעים לא רק מהעולם הפנימי של הילד, אלא גם מגורמים חיצוניים ומהרגלים יומיים, חיקוי של ילדים אחרי בסביבתו, ולכן חשוב לראות ציור שמאוזן מבחינה צבעונית, לבחון ציורים רבים כדי להגיע למסקנות מדויקות.
הבנת עולמם הרגשי של ילדים דרך ציורים מסייעת להבין את הצרכים שלהם בזמן אמת.
