הורים ומתבגרים בעידן האינטרנט
הורים וילדים יכולים להתנהג בעידן האינטרנט בשיח והקשבה. המדיה החברתית מתפתחת מבחינת מספר הרשתות החברתיות ומאפייניהן, מבחינת האפשרויות שהן נותנות למשתמשים בהן ומבחינת היכולת לגלוש בהן במגוון אמצעים, מחשבים ומכשירי טלפונים ניידים. הרשתות החברתיות בהחלט שינו את הרגלי התקשורת של אנשים רבים ובפרט של בני נוער ומתבגרים שמפיקים מהם הנאה מרובה.
מה גורם לילדים ומתבגרים להתחבר לרשתות חברתיות? שאלה זו ורבות אחרות נשאלות במיוחד כשמדובר בילדים ומתבגרים ושמירה על פרטיותם. האם לשם גיבוש הזהות? האם בשל היתרונות ברשת? ומה ואיך הורים צריכים להתנהג אל ילדיהם כשמדובר בנושא: “גלישה ברשתות החברתיות”. הורים רבים שואלים עצמם מה אפשר לעשות ובעיקר כיצד לסייע ולהגן על ילדיהם.
בגיל צעיר ילדים מקבלים את עיקר התמיכה מההורים, אך עם תחילת גיל ההתבגרות התמיכה העיקרית שבני נוער זקוקים לה היא מקבוצת בני גילם. בנוסף, בגיל ההתבגרות ישנה חשיבות רבה ליצירה ושמירה על קשרים חברתיים עם בני גילם. זהו שלב מרכזי בהתפתחות חברתית תקינה של בני נוער ובבנייה של הערכה עצמית והערכה חברתית. בעיות בקשרים עם בני קבוצת הגיל כגון דחייה חברתית ברשת בפרט, עלולים לגרום לפגיעה ברווחה האישית, לתחושות כעס, עצב והערכה עצמית נמוכה. לפגיעות ברשת השלכות על תחומים רבים בחיי בני הנוער. מחקרים שנערכו בעולם העלו כי התחומים המושפעים ביותר מאלימות ברשת הם התחומים החברתיים, הרגשיים וההתנהגותיים (Hinduja, 2006, Willard, 2005).
מדוע ילדים מתחברים לאינטרנט?
ילדים ומתבגרים מרגישים צורך להיראות, להרגיש שייכים ובעיקר לשתף את חבריהם. ההתחברות עונה לילדים ומתבגרים על צרכים של בולטות, ריגוש, תחושת שייכות לקבוצת השווים, תחושה של הערכה חברתית, הנאה ולעיתים אף משעמום.
מנקודת המבט של המתבגר, הגלישה מתנהלת מתוך סקרנות, מתוך רצון לקבוצת תמיכה בקרב בני גילו, קבלת סיוע ועצות לנושאים שמטרידים בחיי היום-יום שלו ובעיקר ליצירת קשרים חברתיים.
מנקודת מבטם של ההורים, הגלישה לעיתים חושפת את הילדים והמתבגרים לתכנים שאינם תואמי גיל. הגלישה יכולה להפוך להתמכרות או הטרדה ואף להעצים קשיים חברתיים. השימוש ברשתות החברתיות מציב את ההורים אל מול דילמות רבות ביחס לשימוש החיובי מחד והפוטנציאל לשימוש לרעה מאידך.
כיצד הורים צריכים להגיב?
- חובת ההורים להסביר ויחד עם זאת להגביל. לא בהכרח צריך להיענות לכל רצונותיו של הילד או המתבגר.
- על ההורים להציב חוקים וגבולות בין צרכיו של המתבגר לרצונותיו (בין רצון לגלוש ולהתחבר לבין הצורך לאכול ולישון).
- על ההורה לנהל עם המתבגר דיאלוג ושיחה משמעותית מתוך הקשבה לכל מה שאומר המתבגר.
- השיחה תהיה מותאמת גיל “ללא חפירה”, לא כדאי לחזור על דברים שנאמרים בשיחה. ההקשבה צריכה לבוא לידי ביטוי בהתעניינות וסקרנות מצד ההורה במה שקורה למתבגר ללא שיפוטיות וביקורת.
- השיחה אמורה להתנהל מתוך כבוד לתחומי העניין של המתבגר וניסיון להבין מהי חווית הגלישה עבור הילד.
- כדאי להורה לגלות גמישות ולתת מקום לעמדות שונות.
- כדאי להורה להימנע מביקורתיות ולהיעזר בחשיבה יצירתית.
- כדאי לנהל “שיחה טובה” ולהקשיב לתחומי העניין של המתבגר ולנסח כללים להתנהלות ברשת (לא לתת פרטים מזהים, לא להסכים להיפגש עם אנשים זרים).
הורה שרוצה להשפיע על מתבגר יפעל מתוך הערכה, הקשבה, ויפגין רצון להיות “בעד המתבגר”. פעולת ההנעה תבוא מתוך השיחה ולא מתוך כפייה. הגדרת הכללים הברורים להתנהלות ברשת של מתבגרים תסייע להם לשמור על פרטיותם ותגן עליהם מצד גורמים שליליים המצויים ברשת. יחד עם זאת, הורים יכולים לעשות שימוש בכישורי הגלישה של ילדיהם ביצירת “זמן איכות” במרחב שהוא נגיש וזמין עבורם.
התקשורת בגיל ההתבגרות שונה מתקשורת מול ילדים!
