שינת לילה וטקס שינה אצל ילדים צעירים
המרכז להפרעות שינה ועוררות בילדים הממוקם באוניברסיטת תל אביב פרסם לאחרונה ממצאי מחקר על פחדי לילה של ילדי גן. נמצא שבגיל צעיר כאשר דמיון מתפתח והחשיפה של ילדים לאיומים במציאות הולכת וגוברת הם מתקשים להבחין בין דמיון למציאות. עקב כך יופיעו פחדים מפני מפלצות, חיות רעות בלילה, מחושך ושינה לבד, שהופכים להיות מאד שכיחים בגילאי 5-7 שנים.
במחקר, בחנו את האפשרות והאופציה של אובייקט שינה שימנע פחדים על ידי שימוש בבובת “חיבוק” בצורת כלב קוקר-ספניאל שאותו נתנו לילדים. הילדים התבקשו לטפל בכלבלב ולשמור עליו גם ביום וגם בלילה והתגייסו בשמחה למלא את המטלה. נמצא שהעובדה שהם התמקדו בטיפול בבובת הכלבלב הפחיתה בצורה משמעותית את הפחדים שלהם בלילה והשינה שלהם השתפרה בצורה משמעותית (קושניר ושדה, 2012).
ילדים רבים חווים את חווית המעבר לשינה כאתגר די מלחיץ. המעבר לשינת הלילה הוא מעבר בין יום לחושך, מעבר בין שליטה לאבדן שליטה, מעבר בין קירבה לפרידה. ילד שיודע להירדם משחרר את היום, משחרר את המחשבות, ונפרד מההורים. ילדים שחווים פחדים לא מספיק התאמנו בלשחרר מלהיות בשליטה.
בעיות פחדים רבות אצל ילדים נובעות מהדרך בה הם רגילים להירדם. כשהילד ידע להרדים עצמו סביר להניח שישן לילה שלם וגם כשיתעורר ביקיצת לילה ידע להרדים עצמו חזרה ללא צורך בקרבת אחד מההורים. ילדים רבים נוטים להירדם במיטת הוריהם וכאשר מתעוררים בלילה סביר להניח שיחזרו למיטת הוריהם ויחפשו את המקום או ההורה שנרדם אתם.
הורים רבים נתקלים בקשיים רבים ב”טקס השינה” וההירדמות ואלה הופכים למלחמת התשה, בכי, שינה עם אחד ההורים, קימה מהמיטה והירדמות בחדר השינה של ההורים, הירדמות רק עם טלוויזיה. כל אלה התנהגויות מטרידות שהופכות את המעבר מעירנות לשינה לסיוט בבתים רבים. אצל ילדים רבים הפרידה מההורים, התנתקות מחיי החברה והמשפחה והתמודדות עם המעבר לחושך מלווה לעיתים בפחדים הקשורים לפרשנות שלילית מחושך, פחד ממפלצות וכוחות רעים אחרים.
מחקרים הראו שבין גיל 4 ל- 12 כ- 73% מהילדים דיווחו על פחדי לילה. אצל רב הילדים עוצמת פחדי הלילה אינה גבוהה וחולפת עם הזמן והיא נחשבת לתופעה התפתחותית נורמלית. סביב גיל 4 ישנה עלייה בפחדים וחלומות לילה (קושניר, 2009).
מה כן לעשות?
- הקשיבו לפחדים של הילד ותנו להם לגיטימציה לדבר על כך אך לא להפוך זאת לנושא מרכזי בבית. הכילו את הקושי, חשוב שידע שיכול לפנות אליכם ולספר לכם.
- השאירו מנורת לילה שתאפשר לילד להרגיש בטוח.
- הימנעו להקריא סיפור שיכיל תוכן מאיים ומפחיד, ילדים צעירים מבלבלים בין דימיון למציאות.
- כשהילד מתעורר מחלום רע להרגיע ולא לתחקר. כדאי להחזיר לשינה ולהעביר מסר מרגיע “אנחנו כאן לצדך” כדי שיוכל לחזור לשינה במיטתו. אם הילד יחשוש אפשר לשכב לצד מיטתו על מזרן אך לא להפוך זאת להרגל.
- הציעו אובייקט שינה לילד כדי שיוכל בעזרתו להתגבר על הפחד.
אפשר לנסות לעזור לילדים לישון שינה רצופה בלילה ללא פחדים, בעזרת סיפור או בובה רכה כשם שנעשה במחקר המתואר במאמר. שנת לילה, וטקס שינה אצל ילדים חיוני להתפתחות הילד לגדילה ולצמיחה שלו.
ממליצה בחום על הסיפור: “איתמר ציד החלומות”.הספר מתאר את הילד איתמר שסובל מסיוטי שד המפחיד אותו, בעצת אביו הוא בונה לו מלכודת ולוכד אותו.
קושניר יונתן, (2009) אמא מפלצת, איך מתמודדים עם קשיי לילה, הורים.
Kushnir, J., & Sadeh, A. (2012). Assessment of brief interventions for nighttime fears in preschool children. European Journal of Pediatrics, 171, 67–75.
