ביטוי רגשי בציורים כשמצטרף תינוק חדש למשפחה?

ביטוי רגשי בציורים כשמצטרף תינוק חדש למשפחה?

בשעה טובה הצטרף תינוק חדש למשפחה.
זה “אירוע משמח” מאד לכל המשפחה, אבל מה מרגיש הילד הבכור? במידה ומצטרף תינוק למשפחה בה שני ילדים, מה הם מרגישים כלפי התינוק שהצטרף למשפחתם?
כאשר מצטרף אח חדש למשפחה המצב החדש מערער את ביטחונו של האח הבכור, בקשר לאהבת ההורים, לתשומת הלב שתינתן לו, לזמן בילוי משותף עם ההורים.
הילד בתגובה לדאגה למקומו במשפחה יביע מורת רוח, תסכול שיבוא לידי ביטוי בהתנהגויות שליליות, או רגרסיה שזו תופעה שכיחה, בה הילד חוזר לשלב התפתחותי קודם שם הוא מרגיש ביטחון.
ההתמודדות עם השינוי שמתרחש בעת לידת אח היא אחד האתגרים המורכבים שילדים והורים עומדים לפניהם. יחד עם זאת, ההתמודדות מהווה תשתית ליכולת של הילד להתמודד עם שינויים במהלך התפתחותו,

בשעה זו הציור שהוא כלי טבעי בילדות יכול לסייע לילד לשחרר ולאוור רגשות ולהתמודד עם התסכול דרך הדף הלבן וקופסת הצבעים. עידוד הילד לצייר בעת הזו של קבלת אח חדש למשפחה מצד ההורים

מאפשרת לילד להירגע.  הציור מהווה כלי תראפואטי שמסייע לילד להסתגל בהדרגה למקומו החדש בתא המשפחתי.

חשוב שהורים יעודדו את היצירה והציור החופשי של האח הבכור ושאר הילדים במשפחה. למעלה מזה, חשיבות הציור משמעותית להתפתחותם של ילדים מבחינה קוגניטיבית, מוטורית ורגשית. הציור מהווה כלי “בלתי מילולי” דרכו הילד מבטא את החוויה הרגשית שלו כאשר יש מתחרה נוסף בתוך המשפחה על אהבת ההורים ותשומת הלב שלהם. בשעת הציור הילד משליך על הדף את החוויה הרגשית שלו ובכך זה מקל עליו ומאפשר לו להתמודד עם החוויה.

האופן בו מתנהגים ילדים לתופעת הולדת אח משתנה בהתאם לגיל הילד, מאפייניו הרגשיים, טיב היחסים בתוך המשפחה. 

כדי להתמודד הילדים מפעילים מנגנוני הגנה שיכולים להתבטא בתופעות רגרסיביות התנהגותיות של: חזרה להרטבה, שימוש חוזר במוצץ או בקבוק, היצמדות לחפץ מעבר (פבזנר, 1981).

הילד חש נבגד, חרד למערכת היחסים בינו לבין הוריו ורואה את האח הנולד כסיבה עיקרית למצבו הוא. בגיל שנתיים עד גיל ארבע נראה תופעה של תוקפנות כלפי האם, היצמדות

לחפץ מעבר, וחזרה להתנהגויות ילדותיות, הרטבה, שימוש במוצץ ועוד. מגיל ארבע ואילך נצפה בהתנהגויות ילדותיות ועימותים עם האם, אך גם גילויי תוקפנות כלפי צעצועים ובובות וילדים אחרים.

במקרה כזה פענוח ציורי ילדים יעזור להבין למה הילד זקוק. כאשר הכעס מופנה כלפי האם, הילד אינו מצייר  בציור המשפחה את האם. הוא תופס את דמות האב כמטפל עיקרי שקשור לחלוקת התפקידים בין ההורים עם הולדת התינוק. דמות האב נתפסת כדמות של הורה שלא בגד בניגוד לאם שהבגידה שלה גדולה יותר ועל כן חלקה של האם בשל הבאת ילד לעולם מודחק (Goode, 1971)

ביטוי רגשי בציורים כשמצטרף תינוק חדש למשפחה מתבטא במנגנוני הגנה:

1. היפוך תגובה ( reaction formation ) הדגשת היצר החיובי והרחקת היצר השלילי – לא רצוי. בציור זה יבוא לידי ביטוי בהגדלת דמות התינוק והדגשה של התינוק במטרה להעלים את הרגשות הקשים כלפי האח.
2. השלכה ( projection) הטלת היצר הלא רצוי השלילי על דמות אחרת, לדוגמה: ציור התינוק כדמות מאיימת שעלולה לפגוע באח הבכור. הפנייה כנגד עצמי – כלומר הפניית התוקפנות של הילד כלפי עצמו  שעלולה להתבטא בהופעת סימני מצוקה שונים: התקפי זעם, בכי, או שנאה וחוסר רצון לצייר ולעסוק ביצירה אמנותית בכלל.
3. נסיגה (regression) נסיגה לשלב התפתחותי מוקדם יותר במישור ההתנהגותי (חזרה להרטבה)  ובציור זה יבוא לידי ביטוי בחזרה לשלבים קודמים בהתפתחות הציור, כמו שלב השרבוט.
4. בידוד (isolation) הפרדה בין המחשבה לבין תוכן רגשי, לדוגמה: פער בין התנהגות טיפולית ואוהבת של הילד הבוגר כלפי התינוק ובציור זה בא לידי ביטוי במחיקה של התינוק, חזרה על קווים רצופים באופן מכוון , המסר במקרה זה שונה לחלוטין. הפער נוצר מאחר ובמהלך הטיפול בתינוק הילד מדחיק את התחושות השליליות שלו ומוצא דרך הציור ביטוי עקיף לתחושותיו.
5. הדחקה – כאשר התינוק נמצא על הזרוע של האם לא פנים, הילד המצייר מגן על עצמו בהדחקה והכחשה של המצב המשפחתי החדש עבורו. הולדת תינוק יכולה להיות מקור לעימותים מתישים או מקור לצמיחה והתפתחות אישית ורגשית של הילד. ללא ספק, בעזרת פענוח ציורי ילדים נוכל לאבחן ולזהות באיזה מצב רגשי נתון הילד וכיצד ההורים יוכלו לסייע לו להתנהל במשפחה המורחבת.

ההתמודדות של האח הבכור עם הולדת התינוק מהווה תשתית ליכולת של הילד להתמודד עם שינויים במהלך התפתחותו ובחיים עצמם.

למרות הקשיים, הולדתו של אח נוסף טומנת בחובה הזדמנויות מצד הילד הבכור כמו: לפתח את כישורים חברתיים, לתרגל את יכולות, להתמודד עם כעס, קנאה, חמלה, יכולת להתאפק ולוותר.

משבר אח גדול מתגלה גם בציורי ילדים.