בכי או שינה רגועה – האם מעיד על טמפרמנט של הילד?
המושג “טמפרמנט” או “מזג” מתייחס לטבע המולד של תינוקות. טמפרמנט מכיל אוסף של תכונות שכל אחת מהן מצביעה על נטייה להתנהגות מסוימת. לטענת החוקרים בני האדם שונים באוסף של תכונות מולדות
ותכונות אלה משפיעות על התגובה ההתנהגותית של כל אחד ואחת מהם למצבים שונים בהם נתקלים. מזג לא נשאר קבוע אלא מתפתח תוך כדי יחסי הגומלין עם הסביבה והשפעות הדדיות בין הילד לסביבה.
תינוקות נולדים עם מזג ייחודי (תומס וצ’ס, 1970). הטמפרמנט מכיל מאפיינים האחראים להסתגלות וההתמודדות של התינוק עם העולם אחד מהם.
מחקרים הראו תשעה ממדים שעל פיהם מתבצעת החלוקה לסוגי טמפרמנט או מזג:
- רמת פעילות – מידת הפעלתנות התנועתית של התינוק, חסר מנוחה או שקט בתנועתיות.
- קצב – רמת הקביעות והסדירות של מחזור הפעילויות שהתינוק מבצע ביומיום, כמו שינה ואכילה בזמנים קבועים או משתנים ולא צפויים.
- עצמת התגובה – כמות האנרגיה המושקעת בתגובה לגירוי, כלומר בכי מעיד על טמפרמנט הילד, האם התינוק בוכה וצוחק בקול רם או בשקט.
- סף תגובה – מידת הרגישות בה מגיב לגירויים, שינויי תאורה, רעש, מגע בד מחוספס.
- התקרבות או התרחקות – בודק גירוי חדש או נרתע ומגלה סימני מצוקה.
- יכולת הסתגלות – מידת המהירות והיכולת בה מסוגל להתמודד עם שינויים – מסתגל מהר לאנשים חדשים, מזון חדש, זמני ארוחות חדשים וכו’, או שמתקשה בכך ומגלה התנגדות.
- איכות מצב הרוח – נוטה לרטון ולבכות ומצב רוחו מתקלקל בקלות או שהוא מרבה לחייך וקל להשביע את רצונו.
- טווח קשב והתמדה – טווח תשומת הלב של התינוק ומידת השקעתו בפעילות מסוימת לאורך זמן או איבוד ענין במהירות כשצריך להתאמץ.
- הסחה –הסחה בקלות בעקבות רעש קל או ריכוז במשימה ללא התייחסות לרעשים סביבו.
חשיבותו של הטמפרמנט היא ביכולת להעריך ולנבא באמצעותו הבדלים בין-אישיים הנובעים ממבנה מולד (פלוטניק, 2008). החוקרים חילקו את הטמפרמנט המולד לשלוש קבוצות:
תינוקות בעלי טמפרמנט נוח – 40% מהתינוקות נולדים כילדים נוחים. אלה תינוקות שמהלך הסתגלותם נוח ומהיר. הם מתאפיינים בסדר יום קבוע, יש להם זמנים קבועים בהם נעשים רעבים או רוצים לישון, הם מבטאים לרוב מצב רוח טוב, מקבלים בקלות שינויים כמו צעצועים או אנשים חדשים ומחייכים לעברם באופן כללי, קל לספק אותם ולהרגיע אותם.
תינוקות בעלי טמפרמנט קשה – תינוקות פעלתניים, בוכים הרבה, חביבים פחות אל הסביבה, מגיבים ברוגז על תסכולים קלים, אין להם זמנים קבועים של שינה ואכילה, חווים סף גירוי נמוך, לעיתים עם בעיית אוזניים קשה וחרדה של נטישה. תינוקות אלה חווים את הטיפול שניתן ע”י ההורה כלא מספיק טוב, גם אם ההורה הצליח לספק את התינוק ולהביאו לידי יציבות פנימית הנוכחות של ההורה בזיכרון של התינוק שלילית. תפקוד ההורה לתינוק עם טמפרמנט קשה ייחרט כחוויות קשות. ההורה ירגיש “אני הורה לא מספיק טוב”, “אני נכשל פעם אחר פעם”, יחוש תחושת מחנק, תשישות וחרדה לגבי איכותו כהורה.
תינוקות בעלי טמפרמנט המתחמם לאט – תינוקות בעלי קצב איטי ונמוך מהנורמה. לתינוקות אלה קושי להתרגל למצבים חדשים, מגיבים לאט לגירויים חדשים. ההורה פחות נזקק לאינטראקציה עם הילד כי הוא נרדם על הידיים ולכן מניחים אותו במיטה. התינוק מאפשר להורה תחושת רוגע אך מחירו של הקצב האיטי יתגלה מאוחר יותר וההורה יחוש רגשות אשם על חוסר ערנותו. לתינוק סכמה לא מיטיבה של ההורה וברגע הפרידה התינוק יתקשה להיפרד וההורה יתקשה לשחרר. הסיטואציה שמה את ההורה בעמדה של פגיעות והוא חש “הורה לא מוצלח”.
הורים רבים לתינוקות בעלי מזג קשה נוטים לשתף את הסביבה הקרובה במה שעובר עליהם מבחינה טיפולית בעיקר מתוך הקושי להיטיב עם התינוק ולהרגיעו. הרבה פעמים הסביבה הקרובה או גם גורמים מקצועיים נוטים להגיב ולומר לאם: “אם תירגעי הילד יירגע”, בכך משליכים על האם את האחראיות החד כיוונית למצב ולא רואים את הגורם המולד של התינוק ליצירת הקושי. לרב חשה האם כאשמה, היא תשושה ועייפה. ניתוח נכון של אנשי מקצוע היה מספק לאם תובנות וכלים להתמודד עם הטמפרמנט המיוחד של ילדה כהפרעה על רקע טמפרמנט וקשיי וויסות. עצם הידיעה שהגורם לבכי של התינוק אינו התנהגותה ורגשותיה בלבד יקלו על האם.
כהורים חשוב שנכיר בשונות של התינוקות נהיה רגועים וסבלניים לספק להם את צרכיהם הבסיסיים. כל התינוקות זקוקים לחום ואהבה, והורים עשויים ללמוד ולהבין את המסרים שהתינוקות משדרים אליהם ולענות על צרכיהם.
