מאמרים

דימוי עצמי וביטויו דרך פענוח ציורים

דימוי עצמי וביטויו דרך פענוח ציורים

דימוי עצמי וביטויו דרך פענוח ציורים

הורות היא לא רק מקצוע אלא גם תפקיד המתמשך מרגע לידתו של הילד ועד בכלל.

אחד התפקידים היותר חשובים שלנו כהורים הוא לעזור לילדנו לפתח את הערך העצמי שלהם. רב האנשים נוטים לבלבל בין המושג דימוי עצמי (Self Image) , לבין ערך עצמי (Self Esteem). דימוי עצמי הוא מושג רב ממדי המכיל בתוכו את התכונות והדימויים שהאדם מייחס לעצמו כמו חכם, יפה, מוכשר. דימוי עצמי מושפע גם ממה שאחרים חושבים עלינו. הערך העצמי הוא הערך שהאדם חושב על עצמו ומעניק לעצמו.

אנחנו לומדים על עצמנו משני מקורות משמעותיים:

  • 1.התנסות אישית מתוך ההישגים שלנו ומחוויות שאנו עוברים במהלך החיים המשפיעות ומעצבות את הדימוי העצמי שלנו.
  • 2.יחסים עם חברים, תגובות שמקבלים מאחרים ומהשוואה לאחרים. בגיל בית הספר לילד יכולת להתבונן על עצמו דרך עיני אחרים ולהסיק מכך על עצמו. הילד מתעסק בעיקר בשאלה: מה אחרים חושבים עלי?

הערך העצמי מתאר את ההערכה הרגשית שיש לאדם על עצמו. הכוונה היא כיצד האדם שופט עצמו, וכיצד מתייחס לעצמו. הערך העצמי מתבטא בתפיסה של העצמי “אני מוכשר אני בעל ערך”, מה האדם מרגיש כלפי עצמו (ייאוש, גאווה). הערך העצמי קשור גם למערכת יחסים בין הורים לילדים בתקשורת מקרבת בה ההורים מעצימים את הערך העצמי של ילדיהם. פעמים רבות ילדים מפנימים שהם שווים רק כאשר הם מצטיינים, במקרים אחרים קשים יותר הורים מעבירים לילדיהם שהם לא חשובים, לא מעניינים וסביר להניח שהם ילדים שיחוו חיים בחרדה, פחד ורגשי נחיתות.

כיצד מתפתח הדימוי העצמי אצל הילד? בשבועות הראשונים בחיי התינוק הוא אינו מסוגל להבחין בינו לבין סביבתו. גופו נראה לו חלק מהסביבה, הוא עדיין בסימביוזה עם אמו וקשה לו להפריד בינו לבין אמו. החודש הראשון לחייו מוגדר כאוטיזם. החל מהחודש השני מסתגל התינוק באופן הדרגתי לעולם החיצוני, הוא בקשר של תלות במטפל המבוגר המטפל בו ונראה שתפיסת הילד משולבת בתפיסת האם.

כאשר מתחיל הילד את הנפרדות מהאם לקראת גיל שנה, הוא תופס עצמו כנפרד מאמו וגם מהחפצים סביבו. הילד מתחיל לגבש לעצמו זהות נפרדת מאמו, יחד עם ההתפתחות המוטורית. תחושת עצמאות אותה נרכשת ובאה לידי ביטוי בהתעקשות על עשייה לבד של דברים. הדימוי העצמי נרכש בתקופה זו כאשר הילד יודע להפריד בין עצמו, פעולותיו וחפצים בסביבתו הפיזית והחברתית. בגיל שנתיים מתפתחת השפה והילד מביע את רצונותיו, “אני רוצה לבד”, “אני רוצה לאכול לבד”. בגיל זה הילד מתבונן בעצמו דרך עיניהם של אנשים בסביבתו ולומד לומר מילים המתייחסות לעצמו כמו: “אותי”, “שלי”. החל מגיל שלוש ילד לומד להתבונן בעצמו ולהבדיל עצמו מאחרים בצבע השיער שלו, בגובה שלו ובפעולות המועדפות עליו, הילד מזהה את התכונות הקשורות אליו במונחים פיזיים. בגיל שש לילד יכולות קוגניטיביות והוא תופס עצמו לפי תכונות אישיות וביכולת להבין מה אחרים חושבים עליו, כיצד הוא נראה בעיני אחרים, וכיצד הוא נראה בהשוואה לילדים בני גילו.

ילדים מתחילים להתנסות ולחוות מגיל צעיר, הדימוי העצמי שלהם נבנה כבר בגיל הרך והם רוצים לחוות חווית הצלחה בכל דבר שהם עושים. לצד אותן התנסויות הם מתחילים גם להתמודד עם כישלונות ומגבלות. ככל שילד חווה יותר כישלונות כך גובר הסיכוי שיסבול מדימוי עצמי נמוך. בנוסף להתנסויות, הילד סופג הרבה מאוד מהחברה והסביבה שעוטפת אותו, מההורים, החברים ובני המשפחה, במידה והסביבה לא מספקת לו משוב חיובי ומפרגנת לו, הדבר גם תורם לפגיעה בדימוי העצמי, לפעמים עד למצב בו הדבר גורם לפגיעה בתפקודו ויש צורך בעזרה של איש מקצוע.

מהם המקורות לבניית הדימוי העצמי?

תחום חברתי – החל מגיל 6 ילדים משווים עצמם לחבריהם. ילד שירכוש דימוי עצמי גבוה בשש שנותיו הראשונות יהיה נתון פחות ללעג של בני גילו בסיטואציות חברתיות. לעומת זאת ילד עם דימוי עצמי נמוך יושפע מסביבתו החברתית דבר שיצבור תאוצה במהלך גיל ההתבגרות. לכן ילדים שחווים דחייה מצד חבריהם בבית הספר ולא מצליחים ליצור קשרים חברתיים, מה גם ללא תמיכה של מבוגר, יפתחו דימוי עצמי נמוך.

מסוגלות להצלחה – ילד עם מסוגלות להתמודד עם קשיים יכול לצבור הצלחות במהלך חייו ביתר קלות ואז סביר להניח שהדימוי העצמי שלו יעלה. לעומת ילד שחווה כישלונות במהלך חייו הדימוי העצמי יפגע.

שיקוף תכונות אופי – תפקיד ההורים לשקף לילד את תכונות האופי שלו, לרב תכונות חיוביות כמו “אתה חכם”. כאשר ילד יחווה מספר רב של חיזוקים חיוביים בתחום מסוים סביר להניח שיהיה בעל דימוי עצמי גבוה בתחום זה. חשוב לשקף לילד תכונות חיוביות. בגיל הגן וביה”ס הסביבה תתאר לילד את תכונותיו אך במידה ויהיה פער משמעותי בין מה שהסביבה הקרובה תשקף לילד לבין אלו שקיבל בבית, הילד עלול לפתח חוסר אימון בדברי הוריו.

להורים תפקיד חשוב ומרכזי בבניית הדימוי העצמי של הילד, ועליהם להעביר לילדים מסרים של נראות בתוך המשפחה וחוויות הצלחה:

  •  לתת חיזוקים חיוביים על מעשיו.
  • לתת לילד להרגיש אהוב ורצוי, לחבק ולנשק ככל שניתן כדי לספק תחושה זו.
  • לתת לילד תחושה של מסוגלות ואמונה ביכולותיו.
  • לשבח ולעודד כשהילד מצליח, לגרום לאנשים נוספים לראות זאת.
  • להיות קשובים לילד ולהבין את הכוונה מאחורי המסרים שלו.
  • להרבות לשוחח עם הילד ברוח חיובית ולאפשר לו למלל את רגשותיו ודעותיו על מנת שידע להביע אותן.

הורים , אחראים על התפתחותו וחינוכו של הילד ולהם תפקיד חשוב בבניית הדימוי העצמי שלו בתהליך הגדילה שלו.

 דימוי עצמי וביטויו דרך פענוח ציורים?

ציורי ילדים מעבירים מסרים גלויים באמצעות סימנים גרפיים על הדף, דימוי עצמי של הילד בא לידי ביטוי בציורי, דמות, בית ועץ, דרך הדימויים האלה הילד משליך על הדף את מה שהוא מרגיש כלפי עצמו. זה “האני העצמי” של הילד כפי שהוא תופס את עצמו. הביטוי בציור במיקום ובגודל של הדימויים על פני מרחב הדף. כשהילד מצייר דמות גדולה ויציבה על הדף זה מראה דימוי עצמי גבוה של המצייר, לעומת דמות זעירה וקטנה ביחס לדף שנתפס כדימוי עצמי נמוך של המצייר.
על מנת לקבל מסרים מדויקים יותר, יש לבחון את הציורים לאורך זמן ובהקשר של הילד הספציפי וההתרחשויות בחייו. חשוב לציין שפענוח ציורים אינו סתם פרשנות אלא תובנות שעלו מתוך מחקרים רבים.

ד"ר מיקה קופלר | פענוח ציורי ילדים

דר' מיקה קופלר

בעלת תואר דוקטור בחינוך, מומחית לפענוח ציורים ומנתחת התנהגות, מלמדת אנשי חינוך שעובדים עם ילדים במערכת החינוך ואנשי מקצוע בתחום הטיפול הרגשי לילדים לזהות סימני מצוקה, תסכול, יכולות אישיות באמצעות קורס פענוח ציורים בזום.
דילוג לתוכן