ביחד או לחוד מול הילדים
לעיתים לבני זוג חילוקי דעות ביחס להתנהלות אל מול הילדים. אי הסכמה בין ההורים יכולה להוות מכשול למשפחה כולה ותבוא לידי ביטוי בנושאים רבים כמו: כמה ומתי לאכול ממתקים, מתי להתערב כשיש מאבקי כוח בין אחים, כמה זמן צפייה לאפשר לילד ליד הטלוויזיה כל יום, זמן מחשב, האם להגביל זמן מחשב, כן או לא? מתי נאפשר לילד לחזור הביתה מפעילות חברתית?
העברת מסרים בין הורים דרך הילדים היא אינה התנהלות נבונה. כשאתם אומרים אחד לשני: “אין עם מי לדבר”, גם זו לא דרך. מתחים מביאים לידי ביטוי תסכול רב בין בני זוג שאינם תואמים בדעותיהם, תפיסותיהם לגבי חינוך הילדים. כל זה משפיע על האווירה בבית, על הקרבה בין בני הזוג, על החיבור והזוגיות שלהם. כשאין הבנה והסכמה בין בני הזוג, הילדים מרגישים חוסר ביטחון, הם מעורבים בוויכוחים המתנהלים בבית ולעיתים מהווים שליחים של מסרים. ישנם ילדים שיאהבו את הסיטואציה וידעו למי מבין ההורים יוכלו לגשת רק כדי לקבל את מבוקשם.
אני מאמינה שהורים אמורים לעמוד כזוג, כצוות בהתנהלות היום-יומית אל מול הילדים. זו משימה שאינה פשוטה, אך כששני אנשים בוגרים לוקחים אחראיות ומגיבים באותה תגובה, יש לכך תוקף רב יותר בעיני הילדים. קחו לדוגמה אמא שמאפשרת זמן בלתי מוגבל למתבגר לצפות בטלוויזיה לעומת אב קפדן יותר. האם אוחזת בדעה שיש לתת למתבגר את זכות הבחירה והאחראיות כבוגר ואילו האב אינו רוצה שהילד ישאב אל המסך ויפגע בהתנהלות היום-יומית השוטפת של זמן חברתי, פעילות משפחתית, או הכנת שיעורי בית.
כיצד ניתן להתגבר על המכשול של ביחד או לחוד?
תחילה יש לשים בצד את הדעות השונות לגבי החינוך, הגבולות, הערכים שרוצים להנחיל בבית ולראות כיצד ניתן לשתף פעולה כצוות הורים אל מול הילד. ברגע שמניחים בצד את המחלוקת, ניתן לחשוב בצורה חיובית לגבי המשך התנהלות או פעולות אחרות שניתן לעשות בתוך המשפחה.
מטרת השיחה היא להביא את שני הצדדים להסכמה ושיתוף פעולה. ברגע ששני בני הזוג – ההורים, מגיעים להסכמה שיש למצוא דרך להתנהלות משותפת, זו תחילת דרך חדשה של חיבור ועשייה משותפת למען הילדים.
כיצד נגשר על הפערים ביחד או לחוד?
שני ההורים יפגשו לשיחה על דעה/ גבול/ערכים/ שרוצים להנחיל למשפחה.
- כל צד יכתוב את הדעה, התפיסה החשובה לו בנושא המדובר.
- כל צד יעמיק ויכתוב מדוע חשובה לו התפיסה בה הוא אוחז, מה המשמעות לגבי הצרכים שלו וכיצד זה ישפיע על הילד.
- שני הצדדים יציעו פתרונות יצירתיים תוך התחשבות בצרכים של כל אחד, כולל הצרכים של הילד. (לדוגמה: הסכם עם המתבגר לאורך טווח, פעילות משותפת של כל המשפחה).
באופן טבעי ילדים יבקשו את תשומת הלב של שני ההורים בכל רגע של היום. כהורים אנו רוצים להעניק לילדים את כל הטוב שיש בחיים ולא לחוש ברגשות אשם. רגשות אלה הם אלה שמניעים אותנו לעשות הכל למען הילדים. עלינו לזכור כהורים אתם גם בני זוג וחשוב לשמר את הזוגיות למען המשפחה כולה.
