טמפרמנט של ילד ומשמעותו בציורי ילדים
הטמפרמנט של האדם נראה כבר מרגע לידתו.
טמפרמנט מתפתח עם השנים ונותר יציב לאורך החיים. מחקרים מראים שהטמפרמנט נשאר עקבי והוא מנבא את הנטיות האישיות לתגובות הרגשיות של האדם.
הספרות המחקרית טוענת שקיים קשר הדדי בין הגורמים התורשתיים המולדים של הילד לבין גורמי הסביבה בה גדל. הקשר הזה מלווה את הילד בשלבי התפתחותו ומעצב את אישיותו ותכונותיו הייחודיות.
כשאנחנו מסתכלים על טמפרמנט של ילדים אנחנו מתייחסים ל”איך” הוא מתנהג. ולכן כאשר מגדרים ילדים בעלי טמפרמנט משתמשים בתיאורים כמו: לחוץ, יש לו קוצים בטוסיק, מלא אנרגיה, מתחמם לאט.
כאשר תינוק קטן וחמוד הצטרף למשפחה בשעה טובה, אנחנו רואים שהוא אוהב להתרפק ותינוק אחר אינו נרגע ובוכה כל הזמן, כלומר כל אחד נולד כאינדיבידואל. יש תינוק שבקושי זז ואחר מאד פעלתן, אחד נרגע
מאכילה והשני מושפע משינוי בטיפול ומתפרץ בבכי כאשר משנים את סדר האכילה או השינה שלו. לשני ילדים באותה משפחה יש טמפרמנט שונה ומאפייני אישיות שונים למרות שנולדו לאותם הורים.
השינוי שהתינוק מביא עמו רב. הרגלי ההורים משתנים, שעות הפנאי והבילוי שלהם משתנות, כשיש עוד אחים קטנים בבית גם זמן האיכות עמם משתנה. לעיתים הפנטזיות של “הכל וורוד וטוב” מתנפצות. ההורים שואפים
ל”השקיע עצמם” בתינוק וזאת על חשבון הצרכים, השאיפות והרצונות שלהם. סדר היום החדש אינו מותיר זמן לעניינים אישיים וזוגיים.
יש לראות את התקופה הראשונה לחייו של התינוק כתקופה חולפת. כדאי ורצוי לזרום עם רצונותיו של התינוק כדי להקל עליו. כעס ואי שקט של האם המטפלת מועבר לתינוק ללא מילים ואז נוצר מעגל של בכי מצד
התינוק וחוסר רוגע מצד האם המטפלת שעלול לפגוע במערכת היחסים הנבנית בין האם לתינוקה.
תינוקות שונים זה מזה. ישנם רגועים יותר ואחרים פחות, ישנם בכיינים, ואחרים חברותיים, יש תינוקות שאוהבים לישון וישנם אחרים שזקוקים לפחות שעות שינה, ישנם בעלי מזג קשה ואחרים בעלי מזג
שמתחמם לאט. השוני בא לידי ביטוי גם בתגובה לגירויים. תינוקות מגיבים בצורה שונה למגע, כאב, ריח וטעם. ישנם כאלה שירבו לבכות בבכי חזק ואחרים יבכו חלש. ישנם המגיבים לגירויים בסקרנות והתלהבות
ואחרים יגיבו בבהלה. ההבדלים בין תינוקות יבואו גם לידי ביטוי בתגובותיהם לזרים וביכולת התמדה ומשחק. ישנם תינוקות המסתגלים מהר לסדר יומם או למקום חדש ואחרים כלל לא יירדמו אלא במיטתם.
את הביטוי לשוני ניתן לראות באמצעות הבכי והעוצמה שלו, זמן ערנות, מידת החיוך, כמות שעות השינה ומידת הרגיעה של התינוק. מכל האמור ניתן ללמוד על השוני הקיים בין התינוקות בתחומים רבים.
השונות היא מולדת ונובעת מרגישות תחושתית ואי נחת ממגע. עקב כך גירויים רבים מהווים אי נוחות כמו: תפרים בבגד, אור מסנוור, רעש בעוצמה גבוהה או אפילו חיבוק מהאם כשזו מנסה להרגיע את תינוקה.
מצד שני יהיו ילדים עם תת רגישות בעור והם אלה שזקוקים למגע אינטנסיבי כדי להירגע על ידיה של האם.
כדאי שההורה המטפל בתינוקו, על פי רב האם, תהיה רגועה ושלוה מאחר שבזמן שהיא תהיה שרויה במתח, חרדה ואיש שקט התינוק יושפע מכך ויביע את חרדתו בבכי ואי שקט. לכן כדאי להיות רגועים עד כמה
שניתן כדי להקל על התינוק במיוחד בתקופת חייו הראשונה כשהוא מסתגל לסביבה ולסדר יום קבוע שיקל וישרה תחושת ביטחון.
ההבדלים בין התינוקות ישפיעו גם על אופן תגובת ההורה וכתוצאה מכך גם על אופן הטיפול בהם. כשהתינוק בעל טמפרמנט נוח והוא רגוע, הדבר ישרה על אווירה נעימה ורגועה בבית, ההורים חשים סיפוק רב
כאשר שהם מבינים את התינוק ומספקים את צרכיו. לעומת זאת, כאשר התינוק יהיה פחות רגוע וייטה לבכות הדבר ישרה אווירה לא נעימה, ההורה יהיה מתוסכל שאינו מספק את צרכיו וביטחונו של התינוק.
ישנם מחקרים המבחינים בהתאמה בין מזג התינוק למזגו של ההורה. לעיתים אין התאמה ועל ההורה ללמוד להבחין בין סוגי הבכי של התינוק שמנסה לתקשר עם סביבתו.
אז מה עלינו ההורים לעשות?
- התינוק שזה עתה נולד נאלץ להתמודד עם גורמים רבים בסביבתו. הוא נתקל בידיים זרות שאוחזות בו, שומע רעשים וצלילים ברקע, עליו להתרגל ללבוש ותאורה שלא היו מנת חלקו ברחם האם ובהמשך יחווה גזים ובעיות עיכול. לכן, יש לספק לו הרבה חום ואהבה במידה מספקת שיתרמו להרגשת הביטחון והאימון שלו בהורה המטפל.
- התינוק שבוכה זקוק להרגעה ולכן כדאי לשאת אותו בידיים בשלב זה של חייו כדי להרגיעו. תינוק שזקוק למגע יבכה מתוך צורך בסיסי ולא מתוך רצון לפינוק. בתחילת דרכו התינוק בונה אימון עם האם ולכן היא מסייעת לו להירגע בדרך של מגע על ידיה. ככל שהאם תהיה קרובה יותר לתינוקה כך יהיה התינוק רגוע יותר.
- הבכי של התינוק מתיש ולעיתים מעניק תחושת כישלון לאם שאינה יודעת להרגיעו. למעלה מזאת, בשעה שהסביבה הקרובה מתערבת בטיפול בתינוק האם תחוש תחושה של “אמא לא טובה דיה” תחושה שהאחר יודע ואני לא…. היוצרת תסכול ומועקה אצל האם. מושג זה טבע הפסיכואנליטיקן ווינקוט – רופא ילדים שחי ועבד באנגליה, וויניקוט חקר את הצד הנפשי של מה שקורה בין האם לתינוקה.
- בכי זו שפה שיש להכירה אצל תינוקות. כל מה שצריך לעשות כשתינוק בוכה הוא להרים, לנחם, לחבק ולאהוב כדי לתת לתינוק את הזמן להירגע, שכן במידה והתינוק יקלוט מתח ולחץ של האם הוא יגיב בבכי.
- ברגע שהאם תחוש ביטחון ותמיכה היא תהיה רגועה ותשדר זאת הן לתינוק והן למשפחה. מכך תצא המשפחה כולה נשכרת.
קיימת שונות בין תינוקות וכהורים חשוב שנדע, נהיה קשובים רגועים וסבלניים כדי לספק את צרכיו של התינוק.
הורות לתינוק מחייבת הבנה, רוגע, פרשנות אישית והסתגלות לתפקיד הקשה בתחילת הדרך הן לאם והן לתינוקה. לאחר שההורים המטפלים ידעו להבחין בסוג הבכי ובמזגו של תינוקם, הם ידעו גם מה נכון
עבור תינוקם וכיצד להרגיעו. בראש וראשונה כל התינוקות זקוקים לצורך בסיסי של אהבה, חום ותחושת ביטחון.
טמפרמנט של ילד ומשמעותו בציורי ילדים מתבטא בכך שניתן לנבא מיהו הילד המצייר בגילאי שנתיים עד שלוש. מבחינת התפתחות הציור הילד נמצא בשלב השרבוט, בשלב זה ניתן להבחין בסוג השרבוט, כיווני הקווים, אופי הקו והלחץ על הדף ופיזור הקווים יראו מהו הטמפרמנט של הילד המצייר.
האם יש לו טמפרמנט סוער, נמרץ ומתפרץ או טמפרמנט נוח ומתחמם לאט.
