הידעתם שאחד מתוך חמישה ילדים עובר התעללות מינית בישראל?
אז איך פענוח ציורי ילדים עוזר לנו לחשוף פגיעות מיניות בילדים
התעללות מינית בילדים היא אחת מההתעללויות הפוגעניות ביותר שעלולות להשאיר צלקות רגשיות ופסיכולוגיות לאורך זמן אצל ילדים.
במקרים רבים ההשפעות של פגיעה מינית אינן ניכרות מיד ועשויות להימשך שנים עד שהן צצות ואז כמבוגרים מדברים עליהם. ילדים נמנעים מלדבר על הטראומה ולבטא את הרגשות שלהם אבל הם יעשו זאת בעזרת ציורים בהם הם מתארים את מה שקרה להם. במקרים מסוימים הילדים מסרבים לצייר את הפגיעה שעברו כדי לא להתעמת עם הטראומה פעם נוספת דרך הציור, ישנם ילדים שלא ידברו אך יציירו במחברת, על דף או ספר כדי שמבוגר, הורה או מורה יראה את הציור ויפעל לעזרה. הנושאים שאותם ילדים שנפגעו מינית מציירים משקפים פחד, עצב ובדידות.
במאמר זה נדבר על איך פענוח ציורי ילדים עוזר לנו לחשוף פגיעות מיניות בילדים? ואני אספר על תיאור מקרה בו סייעה מטפלת בטיפול רגשי לילדה שעברה התעללות מינית. המטפלת עבדה עם קבוצת ילדים שחוו התעללות מינית, היא האמינה שהציורים יספקו לה תובנה על מצבם הרגשי ויעזרו לה לזהות את הקשיים אתם הם נאבקים. היא ביקשה מהילדים לצייר מקום אהוב עליהם, רב הילדים ציירו חוף ים, פארק משחקים וילדה אחת ציירה ציור של חדר מפורט בו מיטה, שידה וארון ללא נוכחות של דמויות. כאשר המטפלת ראתה את הציור החריג היא שוחחה עם הילדה ושאלה מי גר בחדר? הילדה חשפה שהחדר שלה היה פעם מקום אהוב עליה, אבל עכשיו היא לא אוהבת אותו יותר כי הוא מזכיר לה מה קרה שם? התברר שהילדה עברה התעללות ופגיעה מינית על ידי בן משפחה קרוב, בחדר השינה שלה.
טיפול רגשי וספציפי לילדה סיפק לה מרחב בטוח בו יכלה לדבר ולאוורר רגשות לגבי הטראומה שחוותה.
פענוח ציורי ילדים יכול להיות כלי מועיל למטפלים רגשיים שעובדים עם ילדים במספר היבטים:
- מתן תובנה למצבו הרגשי של הילד – ילדים מתקשים לדבר ולבטא רגשות במילים, במיוחד אם הם צעירים מאד כשחוו טראומה. בעזרת הכלי של פענוח ציורי ילדים מטפלים יכולים לקבל תובנה לגבי מצבם הרגשי של הילדים ולהבין טוב יותר את החוויות והחששות שלהם.
- תקשורת מובנת – ציור יכול להיות דרך להבנה של מחשבות ורגשות ללא מילים. במיוחד ילדים שמתקשים לבטא עצמם מילולית.
- זיהוי נושאים ודפוסים בציור – באמצעות שימוש בפענוח ציורים לאורך זמן, מטפלים יכולים לזהות מצוקה שהילדים מתארים בציור ולהבין בעיות וקשיים שילדים חווים.
- דרך לביטוי עצמי – פעולת הציור יכולה להיות טיפולית בפני עצמה ובכך היא מספקת לילדים דרך יצירתית לביטוי עצמי. מטפלים רגשיים או מטפלים באומנות, יכולים לעודד פעילות זאת כדרך להתמודדות עם מצב רגשי נתון בו הם נמצאים.
עלי לציין, שמחקרים מראים שילדים שעברו פגיעה מינית, מראים בציורים הרבה מאד סימנים. יש לראות ציורים אחדים ולהצליב מידע שעולה מתוך הציורים בצורה מקצועית ומיומנת. לא מדובר רק באיך פענוח ציורי ילדים עוזר לנו לחשוף פגיעות מיניות בילדים אלא גם האם ומתי להשתמש בכלי של פענוח ציורים, שימוש בכלי זה דורש ניסיון ומיומנות גבוהה בזיהוי הסימנים הגרפיים בציורים. הכלי של פענוח ציורים, חשוב מבחינה מקצועית למטפלים שמטפלים בילדים בטיפול רגשי. הבנת “השפה” והסימנים הגרפיים על הדף מהווים אינדיקציה לטראומה ופגיעה מינית. למשל, ציורים הכוללים דמויות מעוותות, עם חלקי גוף מוגזמים או חסרים, או ציורים עם סצנות אלימות או מפחידות, ושימוש בצבעים כהים לאורך זמן, עשויים לרמוז על טראומה שילדים חוו.
דוגמאות ומידע חשוב על איך פענוח ציורי ילדים מסייע לחשוף פגיעות מיניות בילדים
מקרה נוסף שיכול להמחיש את חשיבות פענוח ציורי הילדים הוא זה של ילד שלמד בבית ספר יסודי בכיתה ד’. הילד הפך לפתע שקט ומסוגר בכיתה ובבית. המורה ביקשה בשיעור לצייר ציור משפחה ואותו ילד צייר דמויות לבושות בצבעים בהירים, למעט דמות אחת שצייר בצבעים כהים ועכורים. הציור העלה חשד בקרב אנשי צוות בית הספר ולאחר בירור מעמיק יותר, חשף מסכת של פגיעה מינית מצד קרוב משפחה כלפי הילד.
פענוח ציורי ילדים אינו כלי אבחון בלעדי או מוחלט, אך הוא יכול לשמש כאמצעי נוסף באבחון ובטיפול בילדים שחוו טראומות שונות, ובפרט פגיעות מיניות. השילוב של פענוח ציורים עם כלים טיפוליים נוספים יכול להעצים את יכולת המטפלים לסייע לילדים בצורה מיטבית ולספק להם את התמיכה הנדרשת.
חשוב לזכור את חשיבות התמיכה ההורית בתהליך הטיפולי. הורים שנמצאים בקשר קרוב עם ילדיהם יכולים לעודד את הילדים לצייר ולבטא את רגשותיהם דרך ציורים וכך להוות חלק בלתי נפרד מהתהליך הטיפולי.
פענוח ציורי ילדים הוא כלי חשוב ויעיל בזיהוי ובטיפול בפגיעות מיניות בילדים מאפשר למטפלים לקבל תובנות לגבי עולמם הפנימי של הילדים, לספק מרחב בטוח לביטוי עצמי, ולהעניק להם את התמיכה והטיפול הנדרשים להתמודדות עם הטראומה ולשיקום.
